בלוג דיי 2015

היום, ה-31 באוגוסט, מצוין ברחבי הבלוגוספירה ה-blog day: יום חגם של הבלוגרים, בו כל בלוגר ממליץ לקוראיו על חמישה מהבלוגים האהובים עליו. אני עצמי אמנם די חדשה בעסק הזה של כתיבת בלוגים, אבל היי, למה לא לקחת חלק בחגיגות אם אפשר?

באופן טבעי, העדפתי ללכת על בלוגים קטנים או חדשים יחסית במקום על השמות הגדולים והמוכרים, בארץ ובחו"ל. הבלוגים הגדולים האלו בהחלט מהווים השראה (את חלקם כבר הזכרתי בבלוג בעבר, את חלקם האחר בטח עוד אזכיר), אבל הם ממש לא צריכים את ההמלצה שלי כדי למשוך אליהם קוראים.

כמו שכל חובב בלוגים בטח יסכים, קשה לבחור רק חמישה. יש הרי עשרות אם לא מאות בלוגים מעולים שם בחוץ, כך שההמלצה הכי טובה שאני יכולה לתת לכם היא, כנראה, פשוט לשוטט ברשת ולגלות אותם בעצמכם. לאלו מכם שמחפשים מקום טוב להתחיל בו, הנה הרשימה שלי לכמה מהבלוגים החביבים עלי במיוחד:

The Flying Pork – בלוג אוכל לא קונבנציונלי, שמתמקד במאכלים שרובנו נוהגים לקנות בסופר או בשוק במקום להכין בבית, כדוגמת מוצרי שרקוטרי למיניהם, גבינות מיושנות, דגים מומלחים, ירקות משומרים, לחם שאור ועוד. הבלוג מלא במידע היסטורי מרתק על מקורם של מיני מאכלים שונים והאופן בו התגלגלו לצורה בה הם מוכרים לנו כיום (או, לחלופין, נכחדו מהעולם יחד עם העמים והתרבויות העתיקות שבהן שגשגו).

אפשר למצוא בבלוג מגוון רחב וייחודי של מתכונים, חלקם למאכלים שגרתיים יותר (בורקס, קיש לוריין, ראגו בולונז) וחלקם שגרתיים פחות (שיפודי לב חזיר ביוגורט, תבשיל כליות). האטרקציה האמיתית, בעיני לפחות, היא הנסיונות האמיצים של הכותב עם מתכונים היסטוריים יוצאי דופן כדוגמת פודינג חלב ימי-ביניימי שהכיל באופן מסורתי בשר עוף (כן כן) ונאכל לקינוח; לארדו (שומן חזיר משומר במלח שאפשר לאכול עם טוסט על תקן חמאה); גבינת עובש כחולה תוצרת בית; חלמוני ביצה מומלחים ומיובשים שיכולים לשמש כמעין תחליף לפרמז'ן; יין דבש עתיק; אבקת אמצ'ור (מנגו בוסר מיובש) הודית ועוד ועוד ועוד. מדובר בבלוג המושלם עבור הרפתקני וסקרני אוכל שלא מפחדים להעז במטבח ובצלחת, או לכל הפחות נהנים לקרוא על החוויות של אלו שעושים זאת.

Salt & Padli – בלוג מקסים ומתוק של מתכונים מאויירים. המתכונים עצמם מקוריים ויצירתיים (קציצות במבה, עוגת גבינה בתוך תפוח, עלי גפן ממולאים בטרטר טונה), והאיורים המתוקים והנאיביים הופכים את השיטוט ביניהם לממתק וויזואלי. למרבה הצער הבלוג לא פעיל כבר קצת יותר משנתיים, שזה נצח במונחי בלוגים, אבל זו בכל זאת הזדמנות טובה להמליץ עליו לאלו שלא מכירים אותו, ויותר מכך, הזדמנות מצוינת לקרוא לחידושו לאלתר!

ארטישוק וסלמון מעושן סולט אנד פאדלי

מתוך Salt & Padli

עוגיות מרציפן סולט אנד פאדלי

מתוך Salt & Padli

סלט וולדורף סולט אנד פאדלי

מתוך Salt & Padli

Leftovers – אז עלמה, בעלת הבלוג, אמנם די מוכרת בבלוגוספירה הישראלית, אבל כאן מדובר בפרויקט חדש ו(עדיין) קצת פחות מוכר שלה, כך שהרשיתי לעצמי להוסיף אותו לרשימה. מדובר בבלוג קולינרי-היסטורי שמבקש לשחזר מתכונים ישנים בעזרת ספרי בישול נשכחים, ובאופן הזה ללמוד על הלכי הרוח, המנהגים, האופנות והנורמות שרווחו בחברות שונות בתקופות שונות ולחשוף משהו ממציאות החיים היום-יומית במסגרתה חיו ופעלו הפרטים האנונימיים שהרכיבו את החברות האלה.

אפשר למצוא בבלוג ציר זמן שעליו מסודרים המתכונים לפי התקופה ההיסטורית בה פורסמו וגם מפה שממקמת אותם בהקשרם הגיאוגרפי, כך שחוץ מהסקירות המעניינות שכל פוסט מציע בנוגע לנושא או תקופה מסוימת, אפשר להתרשם מהפרויקט המענין הזה 'לרוחב' ולקבל תמונה מאירת עיניים של מוקדי הענין וההתקדמות שלו. בקיצור, מושלם לחובבי היסטוריה קולינרית (כמוני..) שיכולים לשבת ולקרוא על אוכל מבוקר ועד ליל. ואם כל זה לא מספיק, אגב, הבלוג היפה והאסתטי הזה נתמך על ידי המחלקה להיסטוריה של אוניברסיטת קולומביה היוקרתית, וכל פוסט נכתב בשיתוף עם היסטוריון שמתמחה בזמן ובמקום שבהם עוסק הפוסט. העובדות האלו לבדן יכולות, כנראה, להעיד על טיבו המשובח.

חומוס לפטאוברז

מתוך Leftovers

תבשיל בשר מסופוטמי לפטאוברז

מתוך Leftovers

עוגה ימי ביינימית לפטאוברז

מתוך Leftovers

מיכלויט – מחשבות על אוכל – לא מדובר כאן בבלוג פר-סה, ובכל זאת: הבחורה שמאחורי דף הפייסבוק הזה לומדת ב-UNISG, אוניברסיטה למדעי הגסטרונומיה שהוקמה על ידי תנועת הסלואו-פוד באיטליה. האוכל הוא ללא ספק תשוקה ונמצא בנשמתה של הבחורה הזאת, אבל הוא משמש כאן כנקודת מוצא לדיון חשוב ורחב בהרבה בסוגיות של קיימות, עונתיות, מגוון חקלאי, גלובליזציה, לאומיות, יחסי כוח כלכליים, סוגיות חברתיות ותרבותיות ועוד. הכתיבה האינטליגנטית, הדיון החשוב, וגם, בואו נודה על האמת, החוויות מעוררות הקנאה מאיטליה, הזה הופכים את הדף לכזה ששווה לעקוב אחריו.

Local Milk – טוב, הבלוג הזה מוכר למדי בסצנת הבלוגים הבינלאומית וזכה כבר בכמה וכמה פרסים, אבל בשבילו אני מוכנה לחרוג מהכללים שקבעתי לעצמי ולצרף אותו לרשימה. הצילומים הנפלאים של בת', בעלת הבלוג, שווים את זה.

צילומים יפים היו (ועודם) אחת הסיבות המרכזיות בגללן נשביתי בקסמו של עולם הבלוגים מלכתחילה, כך שאף רשימת בלוג-דיי שאני מרכיבה לא תהיה שלמה בלי אזכור אחד לפחות של איזשהו בלוג פוטוגני-במיוחד. ויש הרבה. ה-Clever Carrot לדוגמא, שמציג סגנון שונה של צילומים יפהפיים או What Katie Ate ו-Cannelle et Vanille הנצחיים שממוקמים גם הם גבוה ברשימה. אבל לפחות השנה, בת' לוקחת. הבלוג שלה הוא אחד מאותם בלוגים שאוכלים עם העיניים עוד הרבה לפני שמנסים את המתכונים. התאורה הרכה, האפלולית המושלמת, הסטיילינג היפהפה והקומפוזיציות המדויקות שואבים פנימה ויוצרים יחד יותר מסתם תצלום יפה: הם מספרים סיפור. סיפור שאני רוצה להיות חלק ממנו. סיפור שגם אתם, קרוב לוודאי, תרצו להשתלב בו.

Local Milk

מתוך Local Milk

Local Milk

צילום מסך מתוך חשבון האינסטגרם של Local Milk

Local Milk

מתוך Local Milk

Local Milk

מתוך Local Milk

Local Milk

מתוך Local Milk

בלוג דיי שמח!