פריז. עיר עם סטייל

את השהייה הראשונה שלי כדיילת ביליתי בפריז היפהפייה. זו הייתה שהייה נהדרת מהרבה בחינות: הטייסים שנחתו יום לפנינו קיבלו אותנו בלובי עם שמפניה ואחר כך לקחו אותנו על חשבונם לביסטרו צרפתי קלאסי בלב פריז (התנהגות מאד מאד לא אופיינית לטייסים, כפי שהתברר לי בשהיות הבאות). בביסטרו דגמתי לראשונה בחיי אסקרגו (מעולה!) ובשר ארנבת, שהיה מענין אך לא מלהיב. למרות שנדמה לי שרוטב השמנת הוורדרד והמשונה שהציף את המנה קצת קלקל לי אותה.

yummy escargot eaten in Paris

escargot

את היום למחרת ביליתי בסיור פטיסריז בעיר שעליו פינטזתי מזה זמן רב. כמה מהבלוגריות האהובות עלי פרסמו לאורך השנים פוסטים מעוררי תיאבון וקנאה מעיר האורות (למשל כאן, כאן, כאן, כאן, וכמובן גם כאן), ועוד הרבה לפני העבודה כדיילת חלמתי על היום בו אצא למסע תענוגות שכזה בעצמי. חוץ מזה, פטיסריז בפריז הם הרי תחנת חובה בחייו של כל אופה ו-foodie שמכבד את עצמו, ואני בהחלט בשאיפה להפוך לכזו. 

בגלל הזמן הקצר שהיה לרשותי, בחרתי ללכת על בטוח ולהתמקד בשמות הגדולים. ביקרתי בסניפים של פייר הרמה, לאדורה, פטריק רוג'ה ופושון, ובכל אחד מהם בחרתי לעצמי כמה קינוחים לפי העין והחשק (היו כל כך הרבה! וכולם היו כל כך יפים! היה מאד קשה לבחור). כדי להצליח להתמודד עם כמויות הסוכר ועדיין להיכנס למדים בערב, טעמתי קצת מכל אחד וסיימתי רק את אלה שאהבתי במיוחד. הקינוח המנצח של היום היה, בלי ספק, המילפיי של פייר הרמה: שכבות בצק עלים חמאתי ופריך עם קרם אגוזי נפלא ביניהן, ושכבת פרלין-קראנץ' אלוהית(!!) שמסתתרת בשליש התחתון של יצירת הפאר הצרפתית הזו. 

חוץ מהמילפיי נדגמו אצל הרמה גם קרואסון איספהן (קרואסון שקדים עם מי ורדים, ליצ'י ופטל, והפעם הראשונה שמשהו עם מי ורדים היה לי טעים), טארט וניל, עוגת Désiré שנראתה כמו תכשיט (בסיס רך וספוגי, קרם לימוני מעוטר פצפוצי פירורים מסביב, מחית תותים באמצע, וכמה תותים למעלה לקישוט), וארבעה מקרונים: פטל-פיסטוק, פסיפלורה, שמן זית-בזיליקום (חיפשתי אותם בכל ביס. לא מצאתי), וקרמל מלוח, שיתברר בהמשך כטעם הדומיננטי של היום הזה – הוא נמצא בכל מקום, ובכלל לא פשוט להתנגד אליו כשהוא יושב לו שם יפה ושזוף בויטרינה. הסניף בו ביקרתי שוכן קרוב מאד לגני לוקסמבורג, כך שלקחתי את כל השלל לשם, התמקמתי על ספסל, שלפתי מזלג והתחלתי לטעום. הכי כיף! חוץ מזה, בחנות עצמה (ובלא מעט מהפטיסריז האחרות) אין איפה לשבת, אז קחו זאת בחשבון אם אתם מתכננים ביקור. 

Rose macaroons at Pierre Herme

Rose macaroons. Pierre Hermé

cake selection at Pierre Herme

French jewels. Pierre Hermé

Ispahan croissant from Pierre Hermé's

Ispahan croissant. Pierre Hermé

בלאדורה נדגמו שניים מהקינוחים הפוטוגניים ביותר שאכלתי בימי חיי: מקרון פטל-ורדים גדול (כמו של הרמה בתמונה למעלה) וטארט פטל עם קרם פטיסייר ופסיפלורה. חוץ מהם ניסיתי כמה מקרונים, שהטעים (והמפתיע) בהם היה מקרון הליקריץ (יענו, במבליק) שקניתי רק בגלל הצבע השחור המשוגע שלו. עוד קניתי שם קנאלה שקצת אכזבה וקופסה של כדורוני שוקולד קטנים במילויים רכים של וניל, פטל, קפה וגנאש, 3 מכל סוג, לקחת לארץ. הקופסה הקטנה והמפונפנת הייתה יקרה למדי, אבל כל כדור וכל מילוי התגלו, ובכן, כבונבוניירה. ואני אפילו לא חובבת גדולה של שוקולד ממולא בקרם ובכלל מעדיפה את השוקולדים שלי עם קראנצ'.

raspberry tart at Ladurée

raspberries! Ladurée

Liquorice / drop macaroon at Ladurée

מקרון במבליק! Ladurée

Macaroon tower at Ladurée

Ladurée

Ladurée chocolate box

פעם היה פה שוקולד. Ladurée

ממש ליד הסניף של לאדורה בו ביקרתי, בכיכר מדלן, נמצאת גם חנות של להטוטן השוקולד פטריק רוג'ה. ניסיתי אצלו פרלינים במילוי קרם פיסטוק (נהדר), מרציפן (מהמם) ויוזו (משונה!). יוזו, למי שטרם ביקר בפריז ותוהה, הוא לימון יפני שזוכה פחות או יותר לאותה הפופולאריות של הקרמל המלוח בפטיסריז הפריזאיות. אם ביקרתם בעיר, בטוח נתקלתם בו. הצרפתים כנראה מאד אוהבים, אני פחות התחברתי.

Patrick Roger chocolates

Patrick Roger

Patrick Roger

Patrick Roger

chocolate tiger statue at Patrick Roger's

הפסלים המפורסמים של רוג'ה. אני נתקלתי בנמר

אחרי הפסקת טעימות על מדרגות כנסיית מדלן המרשימה המשכתי לסניף של פושון, שנמצא בצידה השני של הכיכר. בשלב הזה כבר לא ממש הייתי מסוגלת לאכול עוד עוגות, אז התמקדתי במטעמים שאפשר לנייד לארץ. הצטיידתי בטופי קרמל מלוח, שהתגלה כמדהים, ובמקרונים – קסיס, לימון, וניל, פיסטוק, טופי, קפה, אגוזי לוז וכמובן, קרמל מלוח. בפושון אפשר לרכוש מקרונים בתפזורת, כמו בכל שאר הפטיסריז, אבל בסניף הגדול יותר מוכרים מקרונים ארוזים מראש בקופסאות במגוון גדלים (יש שני סניפים על אותה פינת רחוב – אחד עובד יותר כמו מעדנייה מפוארת והשני יותר כבית קפה, למרות שבשניהם אפשר לקחת דליקטסים הביתה). המחירים מעט יקרים אמנם, אבל הקניה בהחלט שווה למי שלא הביא קופסא מהבית ורוצה שהמקרונים (המשובחים, יש לציין) ישרדו את הטיסה ולא יהפכו לעיסת פירורים מבאסת. אני זכיתי לאכול ככה קצת מפריז גם שבוע אחרי הביקור, וזה היה נפלא.

ולמרות כל זה, לא נעים לומר, קצת פחות התחברתי לפריז. משהו בה הרגיש לי קצת זר ומנוכר, דווקא בגלל שהכל כל כך יפה ומוקפד ומעוצב לעילא – הבניינים, הגנים, המדרכות, הבחורים, הבחורות. אפילו המק'דונלדס בשדה התעופה, בניגוד לצהוב-אדום הפלסטיקי שמזוהה עם הרשת, מחופה, תאמינו או לא, בעץ אלגנטי ומצליח לשדר אפיל צרפתי. כאילו, מקדונלדס! סמל הגלובליזציה והאמריקניזציה הבלתי מעורער.

French architecture

קצת סטייל צרפתי #1

French architecture

סטייל צרפתי #2

Prada Paris French architecture

Prada. כי יותר סטייל מזה אין

Cafe de Flore Boulevard Saint-Germain, Paris

Café de Flore

אבל האנקדוטה שלשמה בכלל התחלתי את הפוסט הזה קשורה בדיוק לאותו סטייל פריזאי: בעודי מטיילת בין סניף אחד של פושון לשני עם מלא שקיות בידיים, קלטתי מזווית העין משהו מעופף ומזמזם שמתקרב אלי ונוחת לי בדיוק באמצע הסוודר. בתור אחת שסובלת מחרדה רצינית מחרקים וברחשים למיניהם, כמובן שנכנסתי מיד לפאניקה, הפלתי את כל השקיות ותקפתי את הסוודר בנסיון לאתר את המזיק ולהעיף אותו מעליי כמה שיותר מהר. כך, בעודי ממששת לעצמי את החזה באמצע פריז בנסיון להבין האם מדובר בדבורה, זבוב, שפירית או חלילה ג'וק מהסוג הגרוע שנחתו עליי, אני קולטת שמדובר בלא אחרת מאשר פרת משה רבנו. קטנה, חמודה וידידותית! מהסוג שאתה אולי אפילו רוצה שינחתו עליך מדי פעם, שניה כנראה רק לפרפר.

כן כן חברים. מסתבר שבפריז, אפילו לחרקים יש סטייל. 

ladybug

לקוח במקור מכאן

כתובות:

Pierre Hermé 

72 Rue Bonaparte

75006 Paris

France

(הערה: כדאי לדעת שבהרבה מסניפי פייר הרמה תוכלו למצוא רק מקרונים ושוקולד אבל לא עוגות ומאפים, כך שחשוב לשים לב לאן הולכים. בסניף בו אני ביקרתי ניתן למצוא כאמור את שניהם. מידע לגבי שאר הסניפים מופיע באתר של הרמה)

Ladurée 

16-18 Rue Royale

75008 Paris

France

Patrick Roger

3 Place de la Madeleine

75008 Paris

France

Fauchon

26 Place de la Madeleine

75008 Paris

France